לא נפלנו. שברולט חשפה הלילה מעט מאד פרטים על השברולט טריילבלייזר החדש. מה שכן הם טרחו לציין בהודעה לעיתונות (שנראה כי נוסחה ללא חשק רגע לפני היציאה לחמשוש), הוא שהדור הזה של הטריילבלייזר יצוייד בסוויטה מלאה של מערכות בטיחות אקטיביות וכי תוצע רמת איבזור RS הכוללת – גג בצבע שחור.
שברולט טריילבלייזר – רכב חדש שיגיע אלינו ב-2020. אין מידע לגבי גרסה היברידית. צילום: שברולט
בניגוד לשברולט טריילבלייזר שהכרתם בעבר – מדובר ב-SUV קטן למדי אשר עתיד להתברג בין שברולט טראקס לשברולט אקווינוקס – שניהם נטולי יכולת שטח אמיתית וככל הנראה זה יהיה המצב גם עם הטריילבלייזר החדש.
דובר שברולט לא סיפק בהודעתו הקצרה כל מידע טכני – אולם מהכרותנו עם שברולט טראקס ושברולט אקווינוקס נוכל לצפות לשלדה אחודה, מנוע טורבו קטן נפח (אולי ה-1.5ל' טורבו 170 כ"ס)- אין איזכור או רמז לגרסאות עם הנעה היברידית או PHEV נטענת. יהיו כמובן ממשקי אפלקאר פליי וכיוב'. עוד אפשר לגזור מהקטגוריה את התמחור הצפוי – שיהיה בין 152 ל-124 אלפי שקלים. לפי UMI השברולט טריילבלייזר יגיע אלינו במהלך 2020.
חמשת חודשיה הראשונים של שנת 2019 עברו עם הרבה דרמה עבור ענף הרכב הישראלי ומשקפים היטב את מה שבענף יודעים היטב: רשות המיסים קובעת עבור יבואני הרכב מה למסור לא פחות מהצרכנים.
כזכור, ב-1 באפריל נכנס לתוקף המס הירוק – מתווה המס של מדינת ישראל, שמטילה על מכוניות חדשות 83% מס קניה. ממס הקניה הזה מורידים עד 17 אלף שקל בהתאם לזיהום שהרכב פולט. ב-1 באפריל 2019 הנוסחה הוחמרה, משמע פחות הטבות ותג מחיר גבוה יותר לצרכנים. לכן יבואני הרכב מיהרו להכניס מכוניות לישראל ולשחרר אותן ממכס (לשחרר במקרה הזה זה אומר לשלם מכס בשיעור של מיליוני שקלים) לפני ה-1 באפריל – ואז לטפטף אותן החוצה לשוק.
הדד ליין של המס הירוק הביא יבואנים רבים לשלם את המכס בעצמם ולשחרר את הרכב במחיר ה"ישן". השיווק לרוב נעשה במחיר ה"חדש". צילום: רוני נאק
בל נטעה: חלק גדול מן המכוניות הללו שוחררו כבר ממכס בשיטת המס הישנה, אבל נמכרו אחרי ה-1 באפריל, כך שיתכן בהחלט שהלקוחות שילמו בפועל מחיר גבוה של אחרי המס הירוק. בכל מקרה – הטבלה לא משקרת וממחישה היטב מי מסר מה וכמה.
יונדאי מובילה את טבלת המסירות גם בזכות ליין של SUV חזקים. צילום: יונדאי
לפי הנתונים, מאז תחילת 2019 ועד תום מאי נמסרו בישראל 136,244 מכוניות חדשות – ירידה קלילה ביחס ל-139,631 מכוניות שנמסרו באותם חמישה חודשים ראשונים של 2018. מבחינת הטבלה עולה כי מלכת המסירות היא יונדאי- עם 22,504 מסירות. נתון מעניין חושף כי מתוך אותן מסירות, 4,825 היו רכבי כביש שטח. בטויוטה מסרו 18,361 מכוניות ולא פחות מ 6,707 מהן היו רכבי כביש שטח, כלומר ראב 4 וגם CHR, שלא לדבר כמובן על לנד קרוזרים.
טויוטה עשתה חייל עם שני דגמי ליבה שהתחדשו השנה – האם בעיות אספקה ימנעו ממנה לחזור על הביצועים במחצית השניה? צילום: טויוטה
במקום השלישי נמצאת קיה – עם 17,254 מסירות, פעם ראשונה זה שנים שבה קיה לא נמצאת במקום השני בטבלה. נתון מעניין מאוד בקיה חושף כי היקף המסירות של רכבי הכביש שטח של קיה כמעט משתווה למסירות המכוניות הפרטיות: כך בטלקאר יבואנית קיה מסרו 8,238 רכבי כביש שטח ו 8,754 מכוניות נוסעים.
לצד שלושת המובילים, גם לא מעט רכבי כביש שטח יוקרתיים נמסרו במהלך השנה החולפת עד כה. למשל ארבעה בנטלי בנטיאגה (החל ב-1.6 מיליון שקלים ליחידה) – וגם 27 רכבי כביש שטח של פורשה, מספר שמגמד את מסירות הפרטיות משטוטגארט: 11 יחידות בלבד.
אין ספק שהאנשים הטובים בלנד רובר יודעים להוציא את העצבים: בהתחלה הם חשפו מעט דיפנדר, אחר כך הם חשפו אותו קצת במואב, אחר כך הם חשפו אותו קצת לבית המלוכה הבריטי בקיצור- הם חושפים אותו לאט לאט, אולי כדי שכשהם באמת יחשפו אותו, אף אחד לא ממש יתלהב, וכולם יפרצו בבכי לנוכח האנטיקליימקס.
לנד רובר דיפנדר החדש יוצא למשימה באפריקה. כאן חוצה גוף מים מסווה כהיפופוטם. צילום: JLR
בכל מקרה, הפעם סוף סוף בלנד רובר לקחו את הדיפנדר לאפריקה, יבשת שאפשר לומר בהחלט שהיא ביתו הטבעי. הסיבה: שימור פעולות שימור האריות באפריקה, או משהו כזה. כדי לשמור את האריות במצב טוב, עובדי השמורה קיבלו דיפנדרים למשימות היום יום שלהם, כמובן עם הסוואה כבדה, אולי כדי שהאריות לא יבחינו שמדובר בדיפנדר החדש. וכל זה קרה בקניה, בתנאים קיצוניים (לטענת לנד רובר והאריות).
לנד רובר דיפנדר החדש יוצא למשימה באפריקה. כאן משתופף בבוש מוסווה כצ'יטה. צילום: JLR
אנחנו כמובן מתמקדים ביכולת חציית המים, שנראית מרשימה עד כמה שניתן, ובמה שבהחלט נראה כמו מתלים נפרדים מקדימה ומאחור. אריות אריות אבל האם זה יוכיח עצמו בציר המוסכים או על סלעי הכמריר? בפודרה של צאלים ובנשיקות עם הבזלת בגולן?
לנד רובר דיפנדר החדש יוצא למשימה באפריקה. כאן רץ יחף בסוואנה מוסווה לאימפלה. צילום: JLR
לובינסקי יבואנית מותגי PSA וגם MG, השיקה רכב פנאי חדש בקו הדגמים של סיטרואן. מדובר ב-C5 איירקרוס אשר יתברג לצד פיג'ו 3008 לקבוצת רכבי הפנאי המרכזי בישראל, ויתמודד עם כלים משלו מול המיטב של קוריאה ויפן.
סיטרואן C5 איירקרוס – פנאי שטח חדש המצטרף לליין הקרוסאוברים הצרפתיים. החל ב-148,900 שקלים. צילום: רונן טופלברג
כמו אחיו לבית PSA, פיג'ו, אופל ו-DS, גם סיטרואן C5 איירקרוס עושה שימוש בפלטפורמת EMP2 – כאן עם בסיס גלגלים של 273 ס"מ. לא קשה להבין כי המראה ממשיך את המוטיב אותו הנחיל סיטרואן קקטוס עם חזית מפוצלת פנסים, איירבאמפ מוצנעים – מסילול גג, חצאיות גומי, וקורה D מושחרת. גם הקבינה נושאת מוטיבים "קקטוסיים" – אבל היא הרבה יותר מושקעת, יוקרתית למראה ומציגה גם לוח מחוונים ווירטואלי, מסך מולטימדיה גדול עם אפליקציות מקומיות ומושבים רחבים ומשולבי עור/בד כחלק מגישה סיטרואן החדשה/ישנה לספק נוחות נסיעה טובה יותר. כדי לעמוד בזה מצויידת האיירקרוס הגדולה, כמו הקקטוס, בבולמי זעזועים דו-שלביים פרוגרסיביים אשר מבודדים היטב מהמורות קטנות אבל גם מסוגלים לספוג חבטות עמוקות יותר מבלי לסגור מהלך.
סיטרואן C5 איירקרוס – פנאי שטח חדש המצטרף לליין הקרוסאוברים הצרפתיים. החל ב-148,900 שקלים. צילום: רונן טופלברג
בתחום ההנעה אין חדש – או הנעה כפולה – טורבו-דיזל 1.5ל' המפיק 130 כ"ס ו-30.5 קג"מ, טורבו-בנזין 1.6ל' עם 180 כ"ס ו-25.5 קג"מ. תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים מורידה כוח לגלגלים קדמיים בלבד.
באיזורי הבטיחות תמצאו כאן סוויטת בטיחות מלאה – כאשר רמת האיבזור הבכירה מוסיפה בקרת שיוט אדפטיבית, קריאת תמרורים, שמירת נתיב אקטיבית. איבזור הפינוקים כולל בקרת אקלים דו-איזורית, חיישני גשם ואורות, סייען חניה אוטומטי, פנסי LED ועוד.
המחיר מתחיל ב-148,900 שקלים ועד 179,900 שקלים עם חבילת האיבזור הבכירה.
סיטרואן C5 איירקרוס – פנאי שטח חדש המצטרף לליין הקרוסאוברים הצרפתיים. החל ב-148,900 שקלים. צילום: רונן טופלברג
למבורגיני משקיעה בשנים האחרונות לא מעט מאמצים בפלח שוק שהולך וצומח: זה של רכבי הכביש שטח. אך במפתיע, הפעם למבורגיני בוחרת לרדת לשטח עם רכב שרוב הלקוחות לא היו מעזים להוריד מהאספלט: מדובר בגרסת ה"סטראטו" של ההוראקאן, קונספט שלמבורגיני מציגה כדי לבדוק, כך לפחות טוענים בחברה, את הידע שנצבר בלמבורגיני עם האורוס, רכב הכביש שטח האימתני של היצרנית האיטלקית.
למבורגיני סטראטו – שזה למעשה הוראקאן תמימה שנזרקה לארגז החול לשחק. אנחנו בעד – יש לך מגל"ר? צילום: למבורגיני
אז כפי שאמרנו- בלמבורגיני הוחלט לקחת הוראקאן, כלומר מכונית העל המאוד נמוכה של החברה, שמסוגלת להסתכל מלמעלה על 300 קמ"ש, ולהתאים אותה לשטח באמצעות התקנת ערכת הגבהה (לא, זו לא בדיחה) שמוסיפה 47 מילימטרים למרווח הגחון (איזה יופי, עדיין חוקי בישראל), הרחבה של מפתח הסרנים ב-30 מילימטרים, צמיגי שטח שיושבים על חישוקי 20 אינץ' כולל ניפוחים בכנפיים שמיועדים לאפשר לצמיגים הללו לנוח היטב בתוך בתי הגלגלים של הלמבו וגם תאורת LED עליונה.
למבורגיני סטראטו – שזה למעשה הוראקאן תמימה שנזרקה לארגז החול לשחק. אנחנו בעד – יש לך מגל"ר? צילום: למבורגיני
למי שתוהה כיצד הדבר הזה יסע בשטח וכמה מהר הוא יתקע, בלמבורגיני מדגישים שההנעה הכפולה של ההוראקאן נשארת ותמשיך להעביר אל ארבעת הגלגלים את כוחו של מנוע V10 של למבורגיני, שמפיק 640 כוחות סוס – אם כי בסטראטו מערכות בקרת היציבות עברו כיול מחדש כך שחלק גדול מכוח המנוע ימצא עצמו בגלגלים האחוריים, לטובת החלקות פוטוגניות. ילדים. אל תנסו את זה בבית.
ללקסוס היו לאורך השנים ביצועים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. לצד דגמים ייחודיים להם – שאין למצא להם מקביל בליין הדגמים של טויוטה – ישנם דגמים שהקרבה למותג העממי נוכחת למדי. דוגמאות יש רבות, חלקן אתם מכירים, אחרים כמו רכבי הפנאי שטח הגדולים: GX ו-LX לא מגיעים אלינו. וגם הפעם הלקסוס UX הקטנה עושה שימוש בבסיס המוכר היטב לישראלי של טויוטה CHR – ומוסיפה לו את התיבול הלקסוסי שמרים את הטויוטה לסגמנט הפרימיום ומוסיף X אחוזים לתגית המחיר התלויה בזווית פרימיומית על מראת הצד.
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. יוקרה וביצועים ב-228 אלף שקלים. צילום: רוני נאק
לקסוס UX
גם אם הם היו מתכננים את זה – בואו…כן? – התזמון של הגעת הלקסוס UX לארץ לא יכול להיות טוב יותר. מדוע? טוב ששאלתם. התזמון מעולה מכיוון שהמתחרים לא שם כרגע. ומה הכוונה? הנה: מרצדס GLA בסוף מחזור החיים שלה ולקראת החלפה (ואין היברידית נכון לעכשיו), ב.מ.וו X1 חדשה נחשפה רק לפני כמה ימים ותגיע אלינו בסוף 2019 (היברידית רק ברבעון ראשון של 2020), ואאודי Q3 מגיעה רק עכשיו באיחור של חודשים ותג מחיר גבוה (ואין היברידית) – נכון יש גם אאודי Q2 אבל…בוא אין היברידית. ו"מה עם מותג הפרימיום היפני השני, אינפיניטי?" אתם בטח שואלים. גם אנחנו. ואין מענה (דמיינו פס קול של מים נוטפים במערה טחובה).
אז לקסוס הגיעה לשוק הישראלי עם רכב פנאי פרימיום קטן והיברידי ומצאה וואקום נהדר לתפוס בו נתח שוק. זו הכניסה הראשונה של לקסוס לקבוצת רכבי הפנאי הקטנים והיא עושה זאת בקלות יחסית על ידי שימוש בפלטפורמה (זו מילה פסבדו מקצועים לומר "שלדה") הקיימת של טויוטה המשרתת בווריאציות שונות כמה דגמים (פריוס, אוריס, קורולה) של היצרן ובהם גם טויוטה CHR. המתלים הם מקפרסון בחזית ו-רב-חיבורים מאחור. דבר שיוכיח עצמו במהלך הנסיעה.
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. יקרה יותר ב-23 אש"ח מגרסת הבנזין. כאן המערכת ההיברידית. צילום: לקסוס
מערכת ההנעה ההיברידית היא החזקה יותר שבהיצע הנוכחי. מנוע בנזין 2.0ל' עם 152 כ"ס וגם מנוע חשמלי עם 80 כ"ס. ההספק המשותף עומד על 200 כ"ס כאשר 20 קג"מ מגיעים מהמנוע החשמלי ו-19.4 קג"מ ממנוע הבנזין. תיבת הילוכים אוטומטית רציפה מורידה את הכוח לגלגלים קדמיים בלבד. דרגת הזיהום היא 3 די מפתיע.
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. איכות נסיעה טובה, ודינאמית באריזה קטנה. צילום: רוני נאק
לוקינג גוד
עם בסיס גלגלים די ארוך של 264 ס"מ וסרחי עודף קצרים – יש למעצבים הרבה מקום להתבטא. והם הצליחו ליצור רכב פנאי היברידי קטן בעל פרופורציות מאד נאות לטעמי ובעיקר כזה המעביר את המסר היטב. מכסה המנוע ארוך, הגג משתופף, היחס בין שטח השמשות לזה של הדפנות נכון וגם הירכתיים (שזו מילה טבעונית לתחת) נראים מוצקים ומפוסלים היטב. חיפויי הכנפיים השחורים בלטו באופן חריג למדי בעיצוב – ונראים כלקוחים מספר העיצוב של קוריאני על אסיד והודבקו כלאחר יד. מעצב מוכשר היה מוצא פתרון הומוגני יותר – אני לא מעצב אז לא אנסה אפילו לתת כאן פתרון להתיימר שיהיה טוב יותר.
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. עיצוב מינימאליסטי בהשארת יפן. צילום: לקסוס
בלקסוס חלק מרכזי בחווית הנהיגה היא הקבינה, סביבת הנהג והנוסעים והממשק בין האדם למכונה – בין אם הפיזי או האלקטרוני. גרסת פרימיום שהגיעה למבחן מקיימת את ההבטחה. מצאתי בה את הדשבורד בעיצוב המפלים שאני מאד אוהב וראיתי גם ב-NX. ריפודי המושבים המחוררים נהדר, ומרבית החומרים והמשטחים מהשורה הראשונה. גם איזורים גדולים וכהים – כמו דיפוני הדלתות – מרגישים מוצקים יותר למגע (חבטות אוהבות-אך-בוחנות) ביחס למותגים העממיים. שורת המתגים, אלה שנראים כמו קלידי פסנתר – שבמרכז הקונסולה באמצע מזכירים לי מדי את הפתרון של פיג'ו לנושא ובאופן די מבין דווקא בפיג'ו הפתרון עשוי טוב יותר.
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. מחווה לקאדילק אלדוראדו? מה זה השפיץ הזה? צילום: רוני נאק
למולטימדיה מסך 7 אינץ' עם תפריטים בעברית ותפעול ממשטח מגע שבין המושבים. דבר הדורש פרק הסתגלות. חלק מהמסכים מפוצלים ולעיתים קשה למצא את המידע המבוקש וחלק מהמסכים פשוט מורכבים מדי (כמו הגרפים של צריכת הדלק) ואי אפשר לפענח אותם במבט מהיר תוך כדי תנועה (כי תנועה ואש זה הכי חשוב לימדו אותי בצבא). בנוסף, או שלא בנוסף, אין אנדוראיד אוטו או קאר פליי. מוזר.
המושב האחורי קטן למדי לנוסע בוגר. ההשתחלות אליו לא פשוטה דרך דלת עם סף זעיר ומרווח לרגליים שמזכיר את האקונומי באל-על. מאחור יש תא מטען קטן. כזה המספיק לתיק איפור שאני לא יוצא מהבית בלעדיו. המפרט אומר 432 ליטרים – בפועל זה נראה הרבה פחות.
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. ממוצע צריכת דלק של 14 ק"מ/ל' – NVH טוב. צילום: לקסוס
נסיעה לקסוסיישן
מאולם התצוגה המרכזי של לקסוס בהרצליה – שמתי פעמיי קדמה לעבר הרי אדום. חציה מהירה בחוצה שומרון, צלילה זריזה לבקעה ומשם לפגישה בבית שאן. שם היה עליי לדבר עם איש לגבי סוס. אחרי ארוחת צהריים WAZE אמרה לי שבישראל הכל פקוק – אז חזרתי שוב מצד מזרח (אין שם אף אחד תאמינו לי) הפעם דרך כביש גב ההר שרק אני וכמה זבובים היינו עליו באותו יום. לצד עוד כמה סידורים בעיר, פלוס מנה גדושה של פקקים של בוקר על כביש 5 הימה, והבנתי את האוטו.
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. פנסי LED, שבכה קדמית מרשימה, וחישוקי גלגלים נאים. צילום: רוני נאק
הלקסוס UX מאזנת יפה בין נוחות להתנהגות. היא על הצד הרך של הסקאלה, ומצליחה לבודד יחסית בסדר את הנוסעים משיבושים ורעשי דרך. חסר מעט ריסון, ותחת עומס היא צוללת עמוק לתוך המהלך אבל זה ממש בקצוות. מה שחשוב לזכור זה כי היא מתנהגת מאד יפה וצפוי בתנאי נהיגה לא הגיוניים – כמו למשל אם תגיעו מהר מדי לפניה מפתיעה ותסובבו בגסות את ההגה. רמת האחיזה טובה מאד – גם תחת כוח ותגובות השלדה נכונות ובטוחות.
אם ציפיתם לנסיעה על "שטיח מעופף" בסגנון LS – זה לא. קשה להגיע לרמה כמו במכונית השוקלת חצי (ועולה רבע) מספינת הדגל. יש מעט רעשי רוחב במהירות, יש רעשי כביש על אספלט מחוספס, ויש רעש CVT כשלוחצים חזק על הגז. המילה נוכחות תתאר זאת במדויק.
בלימה, היגוי ותפקוד מערכות הבטיחות האקטיביות – מצויין.
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. 200 כ"ס תפוקה משולבת בנזין+חשמל. תיבת CVT לא אידאלית. צילום: רוני נאק
פחות
ציפיתי ליותר כוח מיחידת ההנעה הזו. הנתונים על הנייר טובים – ורכב פרימיום צריך לשיטתי להיות גם יותר דינאמי מהעם. גם צריכת הדלק לא הייתה להיט עם ממוצע רב-יומי של כ-14 קילומטרים לליטר. זה נתון שכל סוזוקי ויטארה 1.0ל' תתן לך היום. ממשקי המולטימדיה חסרו לי, חסר לי מושבים מאווררים ב-42 מעלות חום של הבקעה, ואחרי שהתרגלנו לכל מיני קונצים של פנסי LED – ראו ערך סיאט ארונה – פתאום המאותתים של ה-UX נראים פושטים. ואיך יזהו UX מרחוק בלי זה?
מבחן דרכים לקסוס UX היברידי. יוקרה וביצועים ב-228 אלף שקלים. צילום: לקסוס
סיכום
עם מחיר המתחיל ב-228,000 שקלים (מס ירוק לא מפרגן) מוצאת עצמה לקסוס UX כפרימיום היברידית הקטנה היחידה בישראל. לצד החסרונות שמניתי – יש כאן מכונית שמאד נהניתי לנהוג בה – ובליתי במושבה שעות ארוכות מבלי להתעייף. עם פער מחיר של 23 אלפי שקלים אולי הפעם דווקא גרסת הבנזין עושה יותר "שכל" למשתמש הפרטי (נקודת איזון של 49 אלף קילומטרים בשנה לפי 6.5 שקלים לליטר בנזין). ואולי זו בכלל "משתמשת"? כי פתאום כשנסעתי בפקק ראיתי ניסאן ג'וק – ולפתע הלקסוס UX נראה כמו התחליף המושלם (והיקר) ללהיט הזה בקרב בנות ישראל.
אם ישנה יצרנית רכב אחת בולטת במיוחד שאת רכבי הכביש שטח שלה, לפחות בחלקם, אין לכם יכולת לרכוש בישראל, הרי שמדובר בפולקסווגן. החל באטלס וכלה בפולקסווגן T CROSS, רכבי הכביש שטח של היצרנית הגרמנית לא מהרים להגיע לישראל, אולי בגלל מחיר, אולי בגלל שזה פוגע בסקודה, אולי כי זה פשוט לא משתלם.
פולקסווגן T CROSS בגרסת טורבו-דיזל וצבע תפוז מכאני. צילום: VW
בכל מקרה, כמובן שלפולקסווגן יש רכב כביש שטח קטן – וכמובן שהסיכוי שלכם לראות אותו בישראל די שקול לסיכוי שירד שלג בתל אביב השבוע. ועם זאת, סתם בשביל הידע הכללי, פולקסווגן מוציאה באירופה גרסה חדשה של T CROSS- כזו שמצוידת במנוע טורבו דיזל, עוד מילה גסה עבור שוק הרכב הישראלי.
לפי פולקסווגן, ה T CROSS דיזל מצויד במנוע הטורבו דיזל המוכר של החברה, בנפח 1.6 ליטרים, אשר מפיק 95 כוחות סוס. צריכת הדלק הממוצעת? אי שם מעל 20 ק"מ לליטר. בגרסה שמצוידת בתיבת DSG, הזינוק של גרסת הדיזל ימשך 12.5 שניות. תיבה ידנית מקזזת 0.6 שניות מזמן התאוצה ל 100 קמ"ש. עכשיו תקנאו
מרצדס הגרמנית חשפה הבוקר את GLB, רכב כביש שטח בינוני שמתברג אי שם בין GLC ובין GLA בהיצע רכבי הכביש שטח ההולך ותופח של היצרנית. למרות שמדובר ברכב כביש שטח שרחוק מאוד מלהיות אחד הגדולים בהיצע של מרצדס, מרצדס מדגישה כי GLB מוצע גם בגרסה בעלת חמישה מקומות ישיבה – וגם בגרסה בעלת שבעה מקומות (מנטלת בכך את הייחוד שהיה עד היום ללנד רובר דיסקברי ספורט בקבוצה הזו). לפי מרצדס, אורכו של בסיס הגלגלים הוא 2829 מילימטרים ונפח תא המטען נע בין 560 ל-1755 ליטרים עם קיפול מלא של שורות המושבים האחוריות.
מרצדס GLB – פנאי קומפקטי עם 7 מושבים – בישראל כדגם 2020 ועם גרסה היברידית. קוקפיט דיגיטאלי עם MBUX ומערך בטיחות מתקדם. צילום: מרצדס
כנהוג במרצדס, כל, או יותר נכון רוב, המערכות שניתן למצוא בתא הנוסעים של הדגמים הבכירים מוצאות את דרכן גם לתא הנוסעים של רכבי הכביש שטח וה-GLB אינו יוצא דופן- החל במערכת ה-MBUX וכלה במערכת השמע.
מרצדס GLB – פנאי קומפקטי עם 7 מושבים – בישראל כדגם 2020 ועם גרסה היברידית. למשפחה, לקחת את החבר'ה לים ואת הקטנים (גם של השכנים) לחוגים. צילום: מרצדס
היצע מנועי מרצדס GLB, לפחות בשוק העולמי, כולל מנועים מוכרים שחלקם נושאים ניחות יפני. כך, ההיצע כולל מנוע בנזין טורבו בנפח 1.3 ליטרים המפיק 163 כוחות סוס (היי קשקאי) ומנוע בנזין טורבו נוסף בנפח 2.0 ליטרים המפיק 224 כוחות סוס. לצידם מוצע מנוע טורבו דיזל בנפח 2.0 ליטרים שהספקו נע בין 150 ל-190 כוחות סוס, בהתאם לגרסה.
מרצדס GLB – פנאי קומפקטי עם 7 מושבים – בישראל כדגם 2020 ועם גרסה היברידית. אופציה למערכת הנעה כפולה. צילום: מרצדס
כל מנועי מרצדס GLB משודכים לתיבות DCT (תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים), כאשר גרסאות הבסיס מסתפקות בשבעה הילוכים והגרסאות הבכירות בשמונה. מרצדס מדגישה כי ניתן להזמין את רכב הפנאי GLB עם מערכת 4MATIC לפי דרישה, כלומר המערכת אופציונאלית. המערכת כוללת מספר מצבי פעולה , כאשר במצב "שטח" המומנט מחולק שווה בשווה בין הסרן הקדמי והאחורי. אצלנו צפויה מרצדס GLB להגיע כדגם 2020 גם בגרסה היברידית.
מרצדס GLB – פנאי קומפקטי עם 7 מושבים – בישראל כדגם 2020 ועם גרסה היברידית. שטח קל ללא אבק. צילום: מרצדס
אאודי ארה"ב זימנה מיוזמתה את בעלי רכב הפנאי החשמלי שלה, e-Tron, לסור למוסכיה בשל חיבור חשמלי בעייתי בין שקע הטעינה והסוללה – חיבור שהוא חלק מצמת החיווט ברכב. לפי כלי תקשורת בגרמניה, הריקול הזה צפוי להתרחב גם לשוק האירופאי.
ריקול לאאודי e-Tron בשל חשש לחדירת לחות למערכת החשמל. צילום: אאודי
לפי ההודעה של אאודי, בתנאים מסויימים, עשויה לחדור לחות למערכת החשמלית של ה-e-Tron ומכאן ליצור סיכון של קצר חשמלי ופוטנציאל לדליקה. חשוב לציין כי רק חלק מאאודי e-Tron שיוצרו מצויידות באותו מחבר חשמלי בעייתי. דובר אאודי בארה"ב ציין כי במידה ומערכת הניהול ברכב תזהה חדירת לחות היא אמורה להדליק נורת אזהרה צהובה בלוח המחוונים. ואם אכן נורת האזהרה הזו נדלקת על בעל האאודי "לחנות מיד במקום פתוח ולכבות את המערכת. אין לנסות לטעון שוב את הרכב ועל בעל הרכב ליצור מיד קשר עם מרכז השירות של אאודי שיגרור את רכב הפנאי החשמלי לתיקון במוסך".
ריקול לאאודי e-Tron בשל חשש לחדירת לחות למערכת החשמל. צילום: אאודי
עוד אמר דובר אאודי בארה"ב כי בעל e-Tron אשר חושש להמשיך בנסיעה – למרות שלא קיבל את חיווי האזהרה – מוזמן לפנות לחברה אשר תאסוף את הרכב ממנו, תצייד אותו ברכב חילופי עם מנוע בעירה פנימית וכרטיס תידלוק טעון ב-800$ כדי לאפס את עלות קניית הדלק.
נכון להיום משרד התחבורה בישראל עוד לא פרסם הודעה לקריאה חוזרת של אאודי e-Tron בישראל
הטריטורי החשמלי מסוגל, כך לפחות פורד טוענת, לנסוע בכוחו של חשמל לטווח נאה של 360 קילומטרים ולהיטען בעמדת טעינה מהירה. כדי להבדיל בין הטריטורי החשמלי ובין הדגם הרגיל, שהוצג בסין רק לפני מספר חודשים, פורד דאגה לצייד את הטריטורי החשמלי בפנסים אחוריים שונים-וגם לעצב פגוש ללא צינורות פליטה.
פורד טריטורי חשמלי עם טווח של מעל 300 ק"מ – בינתיים רק בסין. צילום: פורד
בפנים, לצד ידית הילוכים יחודית ששולטת בתנועה קדימה ואחורה, ולמען האמת כלל לא מובילה אל תיבת הילוכים, ניתן למצוא מסך מגע גדול בקוטר 10.25 אינץ'.
גל התאונות האחרון הציף משהו. איך ייתכן שאותו גוף אשר שולט ומנתב במיקרוניהול את ענף הרכב כולו. זה השולח את החזקים ביבואני הרכב לסיחרור עם תקנות זיהום אוויר משתנות, נוסחאות אניגמטיות ותקינה קשוחה – לא מקפיד או מחייב להיצמד לתקן בטיחות כלשהו (נעזוב עכשיו את מובילאיי. מדברים כאן על השלמות המבנית של הרכב)? גם בתחום זיהום האוויר הרי שהמדינה לא נצמדה לתקינה האירופאית 1:1 אלא המציאה נוסחה משלה שלדידה מתאימה יותר לישראל ולפוטנציאל מציצת המיסים מבעלי המכוניות.
אז נכון. אין באמת תקן מחייב הקובע באופן חד ערכי וכזה שלא ניתן לערעור מה היא מכונית בטוחה ואיזו מכונית תהרוג את יושביה בתאונה. אין סף, או קו אדום, המוסכם על כולם – לפיו על התעשייה ליישר קו ועל המדינה לא לאפשר – או למסות – מכירת מכוניות בשטחה שאינן עומדות בסף הבטיחות. הרי המדינה יודעת לחייב את יצרני ומשווקי הסיגריות והאלכוהול לסמן באופן ברור – ולפעמים בוטה מאד – כל אריזה שנמכרת. ומה אם תחייב גם סימון על מכוניות שלא מקבלות ציון בטיחות מרבי עם מדבקה גדולה שתאמר – למשל: "במקרה תאונה סכוייך למות או להישאר נכה ברכב הזה עומדים על 88%".
זה לא יקרה במדינה עם 83% מס, פלוס מע"מ, פלוס אגרת רישוי פלוס מס פסיכי על הדלק ובקרוב גם מיסי גודש שאנו נשלם על הרשלנות של המדינה לספק תשתיות נאותות ותחבורה ציבורית ראויה. הם לא יפגעו במכירות הרכב, כמו שלא יפגעו במכירות של הדלק, בנזין או סולר, כדי לקדם תחבורה ירוקה וחשמלית. הדיסוננס כאן גדול מאד – אפילו שעל כל אדם שנהרג בתאונת דרכים ישארבעה שמתים כתוצאה מזיהום אוויר הנגרם מכלי רכב.
אם יש הקלות מס על דרגות זיהום אוויר – מדוע אין הקלות מס על מכוניות בטוחות או לחילופין קנסות לרוכשי מכוניות בעלות פוטנציאל סכנה גדול. צילום: GM
ובכן NCAP – אינה תקן. ויצרני הרכב, או המפיצים את מוצריהם, אינם מחוייבים בחוק להיצמד לתוצאות הריסוק של מוצריהם לפני היציאה לשווקים. הרעיון הוא שהצרכן הנבון – שזה אמור להיות אתם – ימצאו את כתובת אתר האינטרנט של NCAP, ימצאו בתפריט את הדגם שמעניין אותם (אם קיים שם). ויחליטו בעצמם שלא לקנות מכונית עם כוכב אחד, או שלושה – ורק לבחור במכוניות עם 5 כוכבים וציוני משנה גבוהים בפרמטרים השונים. יש משווקים רבים אשר חשוב להם להדגיש כי למכונית שלהם יש "ציון של 5 כוכבים". וזה שיווקי באותה רמה כמו "הכנה לרדיו". כי אנשים אוהבים לחשוב שהם קונים מכונית בטוחה. ולמה זה רק "שיווק"? מכיוון ש-5 כוכבים של רק לפני שנים בודדות כבר לא ה-5 כוכבים של היום. מדוע? בעיקר בזכות שילוב של מערכות בטיחות אקטיביות מקוריות בדגמים רבים ובשיפור כללי של רמת הבטיחות בתעשייה – לרמה כזו שישנם יצרני רכב שמבטיחים כי בדור המכוניות החדש שלהם לא ייהרגו הנוסעים. אמן.
אז הבחירה היא בידיכם האם לבחור להיכנס לרכב בטוח – או למלכודת מוות בטוחה. וכל מה שצריך זה מעט שיעורי בית מקדימים כדי לשפר מאד את סיכויי ההישרדות בתאונה שלכם ושל היקרים לכם ביותר.
אבל זה לא נגמר כאן. יותר ויותר מפיצי רכב בישראל נודדים בחודשים האחרונים לקניות במירוץ לסגור תיקי מותגים ומוצרים לשנים הקרובות. סין – שמתחילה להיפתח לשווקים מערביים בעיקר בזכות המעבר להנעה חשמלית והסרה בכך של אחד החסמים המרכזיים שמנעו מהם להגיע לשוק האירופאי – מנועי בעירה פנימית שלא עמדו בתקני הזיהום. אבל גם הבטיחות הפסיבית של המכוניות הללו עמומה. באין מנגנון פיקוח ובחינה מסודר – ועם תרבות עסקית סיני שהיא בעייתית (לכאורה) – קשה עד בלתי אפשרי לדעת עד כמה בטוחות יהיו המכוניות – הרבות – שיגיעו לישראל מסין. חשמליות או לא – מסחריות קלות ורכבי פנאי בגדלים שונים – שאף אחד לא באמת יודע כיצד יגנו על היושבים בהם. אולי נופתע לטובה – מי יודע?
קטונתי מלייעץ למיטב המוחות של הרגולטר בענן. אבל מכיוון שהוא ממילא אוהב להמציא את הגלגל. בוא. תמציא גלגל נוסף – למשל כזה שבו תינתן הקלת מס (כמו בדירוג זיהום האוויר) לרכב עם ציון של 5 כוכבים ומערך בטיחות אקטיבי מלא. ציון שנותן למשל ארגון בלתי תלוי אשר פועל בפרמטרים אמפיריים ומדעיים – כמו NCAP. מי שקונה – במודע – מכונית לא בטוחה (נאמר עם כוכב בטיחות אחד או שלושה) ישלם יותר. כדי לפחות לאזן את ההוצאות הרפואיות של אלו אשר עשויים להיפגע ממנו. רוצים לחשוב על משהו ממש מרחיק לכת? כי חייהם של אזרחי ישראל חשובים לכם מאד – כל אזרח הוא הרי מקור לתזרים קבוע של כספי מיסים (טוב נו. כמעט כל אזרח) – הקימו NCAP ישראלי והכפיפו את המכוניות שנמכרות בישראל לתוצאותיו. בלבול מוח נוראי וים של הוצאות – אבל יעשה ישור קו בטיחותי בין המכוניות שמגיעות לישראל לפי תקן אירופאי, אמריקאי ובקרוב מסין.
בדומה ליצרני רכב רבים, גם ג'יפ מתכוננת, בדרכה, לעידן החשמלי. מטבע הדברים – בשנים האחרונות נכפו על יצרני הרכב לא מעט תקנות איכות סביבה והבעייתית בהן היא איסור עתידי על כניסת רכבים מזהמים למרכזי בירות אירופה. אולי זוהי הסיבה לבחירה של ג'יפ דווקא בטורינו להצגת גרסת הפלאג אין הייבריד של הרנגייד.
JEEP חושפת רנגייד PHEV – רכב חדש היברידי נטען עם הנעה כפולה דרך החשמל. צילום: JEEP
JEEP רנגייד phev ייחשף רשמית ב"פרקו דה וולנטינו" שבמרכז טורינו, עירה של פיאט, החברה האחות של ג'יפ. בדומה לרכבי פלאג אין הייבריד אחרים – גם ג'יפ רנגייד מצויד במנוע בעירה פנימית הפועל לצד מנוע חשמלי. את המנוע החשמלי ניתן להטעין באמצעות שקע חשמל ביתי – וכאשר הסוללה מתרוקנת, ניתן להשתמש במנוע הבעירה הפנימית. בנוסף, כאשר הרנגייד אינו נע בכוח חשמל, המערכת עדיין מתפקדת כהיברידית לכל דבר.
JEEP חושפת רנגייד PHEV – רכב חדש היברידי נטען עם הנעה כפולה דרך החשמל. צילום: JEEP
לפי ג'יפ, המנוע החשמלי מאפשר נסיעה נטולת מזהמים לטווח של עד 50 קילומטרים במהירות של עד 130 קמ"ש. ביחד, המנוע החשמלי ומנוע הבנזין (טורבו, 1.3 ליטרים) מפיקים 240 סוסים מכובדים. כדי להזכיר לנו שעדיין מדובר בג'יפ, היצרנית מדגישה כי המערכת החשמלית משפרת את יכולות השטח של הרנגייד – מאחר והמנוע החשמלי יושב על הסרן האחורי ומעניק בפועל הנעה כפולה – בלי שידרש גל הינע מכאני שיעביר את הכוח מהמנוע מקדימה אל הסרן האחורי. ג'יפ רנגייד משווק כרגע בישראל עם מנוע 1.4ל' טורבו-בנזין במחיר של 160,000 שקלים.
מותג הרכב SAAB ידע הרבה עליות ומורדות לאורך שנות קיומו. סאאב לבסוף מצאה את מותה תחת ידי GM כאחת הקורבנות של המשבר הפיננסי של 2008 (היא בחברה טובה יחד עם פונטיאק), קירטעה תחת בעלות ספייקר למשך שנתיים ומאז שנת 2012 היא בבעלות חברת אחזקות שוודית בשם NEVS – שמצידה 51% ממניותיה נרכשו בתחילת 2019 על ידי EVERGRANDE הסינית. בשורה התחתונה – כמו וולוו גם SAAB עתה בבעלות סינית.
מכירה פומבית של הרכב האחרון שיוצר מכל החלקים המקוריים של SAAB. בעניין? צילום: NEVS
ובכן יש לנו שתי בשורות. הראשונה – ככל הנראה כדי להחזיר את SAAB לכותרת – היא המכירה הפומבית של סאאב 9-3 אירו טורבו 4. הרכב הזה היה חלק מרצף היצור האחרון במפעל המקורי עם החלקים המקוריים ש-NEVS יצרה בשנת 2014. המכונית מצוידת במנוע טורבו עם 220 כ"ס, תיבת הילוכים אוטומטית ו-65 קילומטרים על הספידו. NEVS עוד לא פרסמה את תאריך ומיקום המכירה הפומבית – אבל אם אתם בעניין. היו מוכנים עם הסנטור ביד.
סאאב 96 וקודמותיה עשו היסטוריה עם ניצחונות רבים מול ענקים במירוצים החשובים ביותר. צילום: SAAB
הבשורה השנייה – וכנראה החשובה יותר – היא ש-NEVS יחד עם התזרים החדש שהביא עימו הבעלים הסיני עתיד להחזיר את SAAB לחיינו כמותג רכב 100% חשמלי (ואני מתאפק שלא לכתוב טסלה סטייל) – ובמסע הקניות נרכשה חברת טכנולוגיה בריטית המתמחה ביצור של מנועים חשמליים לרכב הנמצאים בתוך טבור הגלגל (בניגוד למנועים הנמצאים על השלדה ומעבירים כוח לגלגל באמצעות ציריה). לצד החסרונות יש לתצורת הנעה כזו יתרונות רבים בעיקר בכל האמור למבנה של קפסולת הנוסעים ולגמישות הרבה שניתן לעצב אותה – כך שרכב נוסעים, מיניוואן, SUV ואפילו כלי רכב מסחריים יכולים לחלוק אותה מערכת הנעה רק עם קפסולה אנושית/מטען שונה – וכל הריינג' תופס כמובן עם נהיגה אוטונומית – לתחבורה שיתופית, שילוח וכיוב'.
סאאב 900 טורבו נחשבה לאחת המכוניות החדשניות והמוצלחות בתקופתה. צילום: NEVS
משרד התחבורה פרסם אתמול הודעת לקריאה חוזרת – RECALL – המיועדת לבעלי רכב הפנאי הגדול של וולוו – XC90. ההודעה מתייחסת לכלי רכב אשר יוצרו בין ה-1 לינואר 2017 ועד לסוף אותה שנה, קרי 31 בדצמבר 2017.
וולוו XC90 נקראת למוסכים בשל תקלת תוכנה. צילום: רוני נאק
בהודעה מצויין כי הליקוי הוא " תקלה בתוכנת מחשב הקישוריות עלולה לגרום למצב בו הוא לא יעבוד בהתאם למתוכנן ,מה שיכול להוביל להודעה בלוח השעונים על הפסקת פעולתו ובנוסף ייתכן איכון לא מדויק של הרכב בשעת צורך." הנה הקישור.
חשוב להזכיר כי הטיפול בתקלה נעשה ללא תשלום מצד הלקוח. בנוסף מי שלא יגיע לבצע את קריאת השירות לא יוכל לחדש רשיון רכב בטסט השנתי או להעביר בעלות. בידקו באתר היבואנית האם גם הוולוו שלכם זקוקה לביקור במוסך (וולוו ביבוא אישי/מקביל לא יופיע שם).
טויוטה USA, חטיבתה האמריקאית של טויוטה העולמית, מודיעה על מהלך סביבתי חדש שייכנס לתוקף בשנת 2020. במסגרת המהלך ישולבו בכל דגמי טויוטה שישווקו בארה"ב מערכת לדימום אוטומטי של פעולת המנוע בעצירה – ומערכת המפעילה באופן אוטומטי את בלם החניה. לפי טויוטה ארה"ב, בכל דגמי החברה המצוידים במפתח חכם, הרכב יוכל מהשנה הבאה "לחוש" מצב בו הוא פועל לפרק זמן ארוך בלי תזוזה – למשל בפקק – וידומם את פעולת המנוע. לפני שהמנוע יפסיק לפעול, הנהג ישמע גם התראה קולית (חשוב לציין כי מערכות דימום המנוע כבר מוכרות מדגמים רבים בעולם וכי רמת צמצום פליטת המזהמים פר-רכב היא מזערית וזניחה – המע').
רכב פנאי גדול עם חניה אוטומטית בסטנדרט. טויוטה 2020 בדגמי ארה"ב. צילום: TOYOTA
לצד דימום המנוע האוטומטי, טויוטה גם תציג מהשנה הבאה מערכת חניה אוטומטית – שמפחיתה את הסיכון להידרדרות של הרכב. מטבע הדברים – המערכת תהיה זמינה רק ברכבים שמנגנון בלם החניה שלהם הוא חשמלי. במכוניות הללו – המערכת גם תעבור להילוך PARK (ברכב אוטומטי) ללא מגע נהג.
בשלב הזה בטוחני שב-GM מצערים שחיסלו את HUMMER בלחץ הסביבתי. נכון – הוא היה כבר צל אזרחי חיוור וטבעוני של אותו האמר H1 שכולנו כה אהבנו – וגם השימוש בפלטפורמות הטנדרים של GM פלוס איכות כללית לא מבריקה הפכו את מנצח המלחמות הקשוח של המפרץ הפרסי למטרוסקסואל בטייץ' וטיירים במותניים. וזה קרה ממש בערב הזינוק הגלובאלי הגדול של רכבי ה-SUV. לא במתכונת ההיא של ענקי השטח של שנות ה-2000 – אלא כפי שאנו מכירים אותם היום ועם מקום לעוד SUV פרימיום ועטור תהילה (ראו את ההצלחה של JEEP שמחזיקה על כנפיה את FCA) – וגם GM רוצה.
ובכן מסוכנות הידיעות רויטרס נמסר כי ב-GM שוקלים את החזרה של GM כמותג פנאי 100% חשמלי (הא, הא היה כאן בישראל מזמן לפחות אחד כזה) – אשר לדבריהם ישמור על יכולת שטח רבה – ופתאום יש "צלב על" ג'יפ רנגלר. האמר חשמלי יהיה חלק מתיק מוצרים הכולל כמובן טנדרים, ופרטיות כחלק מהמדיניות החשמלית שמובילה מנכ"לית GM מארי בארה. וגם אם לעולם האמר חשמלי לא יראה אור – יהיה קשה לדמיין הקשר אחר שבו אפשר יהיה להחזיר את חיות השטח האלה בחזרה מהמתים.
ארנולד שוורצנגר בעצמו – אחד הפרזנטורים המזוהים ביותר עם האמר – שיתף פעולה עם קרייזל אלקטריק כדי להסב את ה-H1 שלו להנעה חשמלית רק לפני כשנתיים. הם יחזרו. שניהם.
יש מצב שיצא לכם פה ושם לשמוע, בעיקר בישראל, את המשפט "פראדו מפואר". לפעמים הוא גם מלווה משום מה במילה "ג'יפ", למרות שהפראדו אינו מפואר וגם אינו ג'יפ. בטויוטה יודעים היטב את מה שבישראל לא כל כך הפנימו – ולכן ניתן למצוא בארצות הברית את הפראדו, אך שם הוא לא ממש נקרא פראדו והוא לא ממש פולט תוצרי דיזל, ובטח שלא מארבע בוכנות. במסגרת משחק השלדות והדגמים האינסופי של טויוטה, הפראדו החביב משמש גם כבסיס ללקסוס GX, רכב שטח המשווק בארה"ב (כן, רכב שטח, לא כביש שטח) כשפחות או יותר שמונים אחוזים ממנו הם הלנדקרוזר פראדו המוכר- אבל היתר הם דווקא הרבה יותר מפראדו.
לקסוס GX חדש עם מערכות בטיחות אקטיביות מקוריות וקבינה משופרת. צילום: LEXUS
כעת לקסוס משחררת שדרוג של GX שכולל מערכות בטיחות אקטיביות ועוד כמה דברים טובים. מקדימה, לקסוס GX מקבל את הגריל הענק שאופייני לרוב דגמי לקסוס החדשים, החל ב-LS וכלה ב-GS – גריל שלמען האמת עלול מעט להקשות על ניגוח סלעים.
לקסוס GX חדש – האח המפואר-פרימיום של טויוטה לנדקרוזר פראדו האהוב והמוכר שלנו. צילום: LEXUS
בנוסף לגריל החדש יש גם תאורת LED וחישוקי 19 אינץ', ששוב, יעילותם בשטח עלולה להיות מוטלת בספק. אך מה שיותר חשוב הוא המנוע: מדובר ביחידת בנזין בנפח 4.6 ליטרים, שמפיקה פחות או יותר פי שניים ממה שניתן לקבל בישראל עם פראדו: ההספק הוא 301 כוחות סוס.
לקסוס GX חדש – האח המפואר-פרימיום של טויוטה לנדקרוזר פראדו האהוב והמוכר שלנו. עם 7 מושבים ויותר עור והזחה חשמלית. צילום: LEXUS
בפנים, לקסוס מדגישה, יש הגה עץ, דיפוני עור וקישוריות מלאה. ובאשר לשדרוגים – כעת יש בלימה אקטיבית, סייען שמירה על נתיב, בקיצור: הוא בטוח. וכדי שלא נאבד תקווה, לקסוס מדגישה שכמובן שמערכת ההנעה הכפולה נותרה כפי שהיתה: כלומר יש לנו LOW, יש בקרת זחילה וגם מתלים מתכווננים. האם לקסוס GX יגיע לישראל? אולי רק ביבוא אישי.
לקסוס GX חדש – האח המפואר-פרימיום של טויוטה לנדקרוזר פראדו האהוב והמוכר שלנו. כאן בלוק עירוני. צילום: LEXUS
אחרי שנראה כי JLR (קיצור האותיות של יגואר לנד רובר) סופסוף על הדרך הנכונה להיות כוח משמעותי מול שלושת מותגי הפרימיום הגרמניים. המגמה מהתפכת בחדות והבעלים הנוכחי – תאגיד TATA העצום מהודו – סופג הפסדים עצומים במיליארדי דולרים – ומכאן ירידה של עשרות אחוזים בערך החברה. כשברקע הכחשות נמרצות בדבר מו"מ עם PSA (פיג'ו סיטרואן) – מפרסמת CNBC את הכתבה המרתקת הזו בעניין. בהקשר שלנו, בפינה הקטנה של המותגים האלה בישראל – המכירות דווקא רושמות עליה קלה, בשני המותגים, אפילו שהמספרים המוחלטים קטנים למדי.
לפי פיג'ו, הגרסה החשמלית של פיג'ו 2008 מצוידת במנוע המפיק 136 כוחות סוס , וסוללת ליתיום איון המאפשרת טווח נסיעה של מעט מעל 300 קילומטרים בין טעינות . כאשר מגיע הזמן לטעון, במצב הטעינה המהיר פיג'ו מצהירה על חצי שעה למילוי של 80% מקיבולת הסוללה – ועד שמונה שעות לטעינה מלאה לחלוטין של הסוללה. כדי לשלוט בטעינה, פיג'ו מציגה גם אפליקציות המאפשרות תכנון מראש של טעינה, חימום או קירור של הרכב, איתור תחנות טעינה זמינות ואופציות לבחירה של מסלולי נסיעה שימקסמו את צריכת החשמל.
פיג'ו 2008 חדשה – בהיצע לצד בנזין ודיזל גם מהדורה חשמלית. צילום: פיג'ו
לצד הגרסאות החשמליות, פיג'ו לא נוטשת את גרסאות הבנזין והדיזל המוכרות מסדרת פיורטק המוגדשת. מנוע הבנזין הבסיסי, בנפח 1.2 ליטרים מפיק בין 100 ל-155 כוחות סוס (בגרסאות ידניות ואוטומטיות) ואילו גרסת הדיזל, בנפח 1.5 ליטרים מפיקה 100 כוחות סוס – ומוצעת עם תיבה ידנית בלבד.
פיג'ו 2008 חדשה – בהיצע לצד בנזין ודיזל גם מהדורה חשמלית. צילום: פיג'ו
כצפוי, פיג'ו מצהירה שה-2008 מצוידת בכל אביזרי הבטיחות האקטיביים המקובלים, החל בבלימה אקטיבית וכלה בסייען שמירה על נתיב- וגם מערכת סייען חניה המאפשרת לרכב לחנות באופן עצמאי.
אז זוהי התשובה של קיה, וקוראים לה קיה סלטוס. קיה מגדירה את הסלטוס כמכונית גלובאלית, כלומר כזו שניתן לשווק בשווקים רבים ברחבי העולם, החל בהודו וכלה בישראל. היצע המנועים מבוסס כמובן על יחידות כוח מוכרות של קונצרן יונדאי קיה – כולל מנוע בנזין טורבו בנפח 1.6 ליטרים המפיק 177 כוחות סוס , מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 2.0 ליטרים המפיק 147 כוחות סוס, ומנוע הטורבו דיזל המוכר של קיה, המפיק 134 כוחות סוס מ-1.6 ליטרים.
קיה סלטוס צפויה להגיע לישראל ב-2020 ולהתברג בין קיה סטוניק ולספורטאז. צילום: קיה
תיבות ההילוכים משתנות בהתאם לשוק היעד, וכוללות אפשרות ידנית, כמו גם תיבות אוטומטיות בעלות שש מהירויות ותיבות אוטומטיות רציפות. בפנים, קיה מדגישה שתא הנוסעים ייועד ל"קהל צעיר" (משום מה מעולם לא שמענו יצרן שמצהיר שהפנים שלו מיועד לקהל בגיל הזהב – אפילו שאנו יכולים לחשוב על אחד לפחות) ויכלול מערכת מולטימדיה בעלת צג בקוטר 10.25 אינץ' , קישוריות מלאה ומערכות בטיחות אקטיביות.